החלטה בתיק ת"מ 13537-01-12

א.      בפניי בקשה לאישור הגשת תובענה ייצוגית כנגד המשיבה, עיריית חיפה, בהתאם לחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006 (להלן: "בקשת האישור").

ב.       תמצית הטענות בבקשת האישור:

          1.      המבקש מס' 1, מר יונתן כדן, התגורר בשכירות ברחוב פבזנר 37 בחיפה, וכפועל יוצא מהיותו מחזיק בדירה הוא נדרש לשלם ארנונה עירונית למשיבה, עיריית חיפה.

          2.      המבקש מס' 2, מר דניאל כדן, הוא אביו של המבקש מס' 1, תומך כלכלית בבנו, וקיבל על עצמו לפרוע את חיובי הארנונה של המבקש מס' 1 למשיבה.

          3.      ביום 21.7.2011 הגיע המבקש מס' 2 למשרדי המשיבה על מנת להסדיר את תשלום הארנונה של בנו. נציג המשיבה מסר לו כי חוב הארנונה של המבקש מס' 1, נכון לאותו מועד, עומד על סכום של 2,269 ש"ח, כאשר חוב זה כולל חיובי ארנונה בגין תקופה קודמת וכן חיובים עד לסוף שנת 2011.

                   המבקש מס' 2 נתבקש על-ידי נציג המשיבה לפרוע את החוב כולו (עד לסוף שנת 2011), והוא בחר לעשות כן ב-8 תשלומים חודשיים שווים.

                   ביום 27.7.2011 שב המבקש מס' 2 למשרדי המשיבה, ונציג המשיבה ערך באותו מועד את חישוב סכומי התשלומים, כך שכל תשלום יהא בסכום של 306.30 ש"ח, ובסך הכל
2,450.40 ש"ח (8 x 306.30).

                   המועד לביצוע התשלום הראשון נקבע לאותו היום, 27.7.2011, מועד התשלום השני נקבע ליום 30.7.2011, דהיינו, ארבעה ימים לאחר התשלום הראשון, והמועד לתשלום ששת התשלומים הנותרים נקבע ל-30 לחודש בכל חודש שלאחר מכן.

          4.      לטענת המבקש מס' 2, הוסבר לו כי המשיבה מחייבת בריבית פיגורים בגין חובות בשיעור של 1% לחודש, ומאחר והוא ביקש לפרוע את החוב ב-8 תשלומים, הרי שיש לחייבו בריבית בשיעור של 8% על סכום החוב המקורי.

          5.      נכון למועד הגשת בקשת האישור, המבקשים עמדו בהסדר התשלומים, ושילמו את כל התשלומים, מלבד התשלום האחרון שמועד תשלומו הוא 30.1.2012 (בקשת האישור הוגשה ביום 8.1.2012).

          6.      הריבית החודשית המקסימאלית שרשאית המשיבה לגבות בגין חוב שבפיגור על-פי חוק הרשויות המקומיות (ריבית והצמדה על תשלומי חובה), התש"ם-1980 - היא 0.75%, ולא 1%, כפי שגבתה המשיבה.

                   זאת ועוד, הסדר התשלומים התפרס על תקופה של 6 חודשים וארבעה ימים, ואולם המשיבה גבתה ריבית חודשית (גם לפי שיטתה) עבור שמונה חודשים.

                   כמו כן, המשיבה חייבה בריבית פיגורים בגין חיובים עתידיים שטרם הגיע מועד תשלומם כלל.

          7.      טוענים המבקשים, כי מבירור שערכו עלה, שהשיטה הנ"ל בה נערך הסדר התשלומים עימם, היא השיטה הרגילה הנהוגה אצל המשיבה המיושמת על-ידה לגבי כל הנישומים.

          8.      לבקשת האישור צורפה חוות דעתו של הכלכלן מר מיכאל מילר, לפיה שיעור הריבית השנתית בה חויבו המבקשים בגין הסדרת חובם עומד על 40.53%, בעוד שגם אם כל החוב היה בפיגור, הרי שהריבית השנתית המקסימאלית שהיתה רשאית המשיבה לגבות היא 9%.

                   לפי חוות הדעת, המשיבה חייבה את המבקשים בתשלום ריבית ביתר בסכום של 136.07 ש"ח.

          9.      על-פי חוות דעתו של מר מיכאל מילר, סכום הריבית שגבתה המשיבה ביתר מכלל נישומיה בתקופה של השנתיים שקדמו להגשת בקשת האישור, מוערך בכ-503 מיליון ש"ח, וזאת בהתבסס על הדו"חות הכספיים של המשיבה לשנת 2009 (נספח ה' לבקשת האישור).

ג.       המבקשים טוענים כי עילות התביעה הן: